עמית אלון חב' לרכב ונכסים בע"מ נ' דין

פסק דין

מבוא

1.זוהי תביעה בסדר דין מהיר, שהוגשה על ידי עמית אלון חברה לרכב ונכסים בע"מ (להלן: "התובעת"), על סך של 13,050 ₪ כנגד מר פרי דין (להלן: "הנתבע").

2.התביעה הוגשה במקורה כתביעה בסדר דין מקוצר, ואולם לאור הסכמת התובעת ביום 07/03/07 ליתן לנתבע רשות להתגונן, הועברה התביעה לדיון בסדר דין מהיר.

3.בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 13/05/09 נשמעה עדות נציג התובעת, מר עמית אלון, וכן הנתבע.

4.נוכח עיכוב בהגשת סיכומי הצדדים, ניתן פסק הדין אך כעת.

המסכת העובדתית בתמצית

5.בתאריך 29/06/06 התייצב התובע, תושב אשדוד, בסוכנות התובעת בצ'ק פוסט, מאחר והתעניין ברכישת רכב מסוג דייהטסו טריוס, מודל 2004, מ.ר 25-582-50 (להלן: "הרכב"), אשר הוצג למכירה בסוכנות התובעת ופורסם בין היתר באמצעות האינטרנט.

6.במהלך שהותו של הנתבע בסוכנות הרכב, ביקש הנתבע לבדוק את הרכב במכון רכב מוסמך. הרכב נבדק בנוכחות הנתבע במכון בדיקה מורשה, ותוצאות הבדיקה נמסרו לנתבע לידיו במכון הבדיקה במישרין, באמצעות בוחן הרכב.

7.לאחר השלמת בדיקתו של הרכב, חתם הנתבע על הסכם לרכישת הרכב בפני מנהל התובעת, מר עמית אלון, והתחייב לרכוש את הרכב תמורת 87,000 ₪, שאמורים היו להשתלם לתובעת עד ליום 30/06/06, שהוא המועד אשר נקבע למסירת החזקה ברכב.

8.הנתבע לא התייצב במשרדי התובעת ביום 30/06/06, וביום 02/07/06 הודיע הנתבע לתובעת על ביטול ההסכם. התובעת הודיעה לנתבע כי תמתין לנתבע, על מנת שירכוש את הרכב, עד ליום 10/07/06.

9.ביום 09/07/06 שב ופנה הנתבע לתובעת והודיע כי אין בדעתו לרכוש את הרכב, והעלה טענות הנוגעות לשיתוף פעולה בין התובעת ומכון הרישוי שבדק את הרכב. כן טען הנתבע כי הרכב טופל באופן לקוי, והעלה טענות כי מד האוץ שונה אף הוא.

10.התובעת הגיבה לטענות הנתבע במכתביה מיום 02/07/06 ומיום 09/07/06 והכחישה את טענות הנתבע אחת לאחת.

11.משהנתבע סירב לרכוש את הרכב, הגישה התובעת תביעה לפיצוי, בגין הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 8 להסכם, ואשר לפיו זכאית התובעת לפיצוי בסך כולל קבוע ומוערך מראש, השווה לסך של 15% מן התמורה, ואשר בכל מקרה לא יפחת מ-2,000$, ומבלי שיהא על המוכר להוכיח את נזקו.

טענות הצדדים בתמצית

12.התובעת טוענת כי הנתבע התקשר מרצון חופשי בהסכם וחתם עליו. לטענתה, משלא עמד הנתבע בהוראות ההסכם ולא רכש את הרכב, זכאית התובעת לפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

התובעת טוענת כי אין ממש בחשדות שמעלה הנתבע ביחס לליקויים ברכב ו/או ביחס לקנוניה שהייתה בינה ובין מכון הרישוי אשר בדק את הרכב, ובכל מקרה לא עמד הנתבע בנטל להוכיח טענותיו אלה.

התובעת מוסיפה וטוענת כי הפרטים מולאו בהסכם בנוכחות ובהסכמת הנתבע.

התובעת טוענת כי נעתרה לבקשת הנתבע לבדיקה נוספת של הרכב במוסך מורשה בבני ברק לבקשתו, והעובדה שהתנתה את הבדיקה בתשלום של 1,000 ₪, בשל הצורך להביא את הרכב לבדיקה בבני ברק על ידי פועל מטעמה, הינה סבירה.

התובעת מציינת בסיכומיה כי הנתבע חזר בו בעדותו מטענתו, שנטענה בעלמא, בבקשת הרשות להתגונן, לפיה לא חתם על ההסכם ואישר כי חתם בתחתית ההסכם.